החלטה בתיק ה"פ 22509-05-13

1. לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו תימנע הוצאת המבקשים מדירת המגורים הנמצאת בח'לת אלשרקה בשכונת בית חנינה בירושלים בחלקה 89 גוש 30609, קומה שישית      (דירה 17) בצד צפוני מזרחי (להלן: " הנכס"). כן נתבקש עיכוב הליכים בתיק הוצל"פ מס' 03-16317-12-2.

2. בהחלטה מיום 12.5.13 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד שני הצדדים. בדיון שנערך ביום 16.5.13 נחקרו המצהירים - המבקש 1, מר מוצטפא מוחמד אזמקנא, המשיב 1 וכן מר יוסף חמודה - והצדדים סיכמו טענותיהם.

3. תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת מתן סעד זמני במסגרת תובענה, כאשר בית המשפט שוכנע בדבר קיומה של עילת תובענה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה. על בית המשפט להביא בחשבון גם את מאזן הנזקים אשר צפויים להיגרם לכל אחד מבעלי הדין (תקנה 362(ב)(1)), וכן אם הוגשה הבקשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואין בו פגיעה במידה העולה על הנדרש (תקנה 362(ב)(2)).

4. התנאי הראשון אותו יש לבחון נוגע, אם כן, לטיב התביעה ולסיכוייה. בתביעתם העיקרית עותרים המבקשים למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הבעלים היחידים של הנכס (אציין, כי בשלב זה ומשלא עלתה טענה בעניין, ניתנת ההחלטה בבבקשה לסעד הזמני ללא התייחסות לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בעניין). שאלת הבעלות בנכס היא בלב לבה של המחלוקת בין הצדדים, כאשר כל צד טוען "שלי הוא".

5. על פי טענת המבקשים, המשיב 1 מכר את הנכס למבקשת 2, היא אחותו, עוד בשנת 2005. לתמיכה בטענתם צרפו המבקשים ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם על ידי המבקשת 2 והמשיב 1 בפני הנוטריון יצחק סלומון ביום 27.9.2005. המבקשים טענו כי שילמו את מלוא התמורה בגין הדירה, הכשירו את הדירה למגורים והם מתגוררים בה באופן בלעדי ורצוף ממועד הרכישה הנטענת ועד ימים אלה.

6. המשיבים טענו, מנגד, כי הבקשה נסמכת על מסמכים מזוייפים שלא נחתמו על ידי המשיב 1 וכי הוא מעולם לא מכר את הנכס למבקשת 2 ולא קיבל כל תמורה. המשיב 1 טען, כי הרשה לאחותו לגור בנכס בשנת 2004 ומאז היתה במעמד של בר רשות בלבד. כן טען המשיב 1 כי ביום 5.7.2010 מכר את הדירה למר חאלד חמודה, אותו הכיר באמצעות מר יוסף חמודה וקיבל את התמורה בגינה. לאחר מכירת הדירה, כך טען, פנה לאחותו בבקשה שתפנה את הדירה. האחות לא נענתה ולכן הוגשה כנגדו תביעת פינוי על ידי הרוכש, מר חמודה, לסילוק יד ומסירת החזקה בדירה. בתביעת הפינוי אשר הוגשה בת.א. 15116-12-11 ניתן פסק דין לפינוי בהיעדר הגנה ומר חמודה פתח תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, בגדרו ננקטו הליכי פינוי כנגד המבקשים. המשיב 1 טען, כי רק לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל התברר לו כי המבקש 1, גיסו, טוען לקיומם של מסמכי מכירה של הדירה הנחזים להיות ממנו לאחותו. 

7. טענות הצדדים מעוררות שאלות רבות שאינן יכולות לבוא על פתרונן במסגרת זו. כזו היא טענת המשיב 1 כנגד כשרותו של ייפוי הכוח וכך גם טענת המשיבים הטוענים כי ההסכם בין המשיב 1 לבין המשיב 2 "מפוברק" ונעשה למראית עין בלבד. המשיב 1 טען כי מעולם לא חתם על ייפוי הכוח (שהעדים המופיעים בו הם הוריו של המבקש 1) בפני הנוטריון יצחק סלומון וכי חתימותיו של הנוטריון על גבי המסמכים שונות האחת מהשניה וכן שונות מדוגמת החתימה במשרד המשפטים. עוד טען המשיב, כי עו"ד סלומון הוא בעל עבר פלילי והדבר מעלה תהיות לגבי כשרות המסמכים. המבקשים טענו מנגד כי תמוה שהסכם המכר בין המשיב 1 למשיב 2 נערך מבלי שהמשיב 2 ראה את הדירה או היה בה ובהסכם אף לא צויין גודלה הנכון של הדירה. יצויין, כי המבקשת 2, אחותו של המשיב 1, לא הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה ולא התייצבה לדיון, וכך גם רוכש הנכס הנטען, מר חאלד חמודה, ואף עניין זה מעורר כשלעצמו תהיות.

8. כידוע, בשלב הבקשה לסעד זמני אין לדון במהימנות העדים ואין לערוך ניתוח מקיף של הראיות או לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים. בשלב זה די בהצבעה על קיומה של זכות לכאורה.

9. אף שנראה כי על המבקשים עוד לילך כברת דרך עד אשר יוכיחו את תביעתם, עדיין ניתן לומר כי בידה תשתית ראייתית מספקת לצורך מתן סעד זמני. כידוע, צו מניעה זמני נועד להקפיא את מצב הדברים הקיים, וזאת על מנת לאפשר לתובע למצות את זכויותיו כלפי הנתבע במלואן. מטבע הדברים ההחלטה על מתן צו מניעה זמני מתקבלת בתנאים של חוסר וודאות באשר לצדקת כל אחד מן הצדדים לסכסוך, ובמצב דברים זה, על בית המשפט להציב הסדר זמני שישקף איזון אינטרסים הולם בין המבקשת לבין המשיב (ר' רע"א 2592/02 חוצות היוצר חיפה בע"מ נ' י.ד.ס. סקיי-פאב בע"מ (פורסם במאגרים)).

10. במקרה שלפנינו, על האיזון להיעשות על רקע טענות הצדדים ותוך מתן משקל למצב הקיים בשטח ולנזק העשוי להיגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני. אין חולק כי המבקשים מתגוררים בנכס לפחות משנת 2005, אם לא קודם לכן. המשיב 2, אשר על פי הנטען רכש את הנכס מהמשיב 1 בשנת 2010, ידע באותה עת שהדירה מוחזקת על ידי המבקשים אך לא עשה דבר בעניין זה ולא אצה לו דרכו להגיש תביעת פינוי. כאשר כבר הוגשה תביעת פינוי (בחלוף למעלה משנה ממועד הסכם המכר הנטען), לא מצא לנכון הרוכש לצרף את המחזיקים (המבקשים בבקשה דנן) כצדדים לאותה תביעה, אף שידע שהם מחזיקים בנכס.

11. נוכח כל האמור ובמאזן כולל של השיקולים הרלוונטים, מצאתי כי יש ליתן צו זמני עד לבירור התביעה העיקרית בתנאים מתאימים שייקחו בחשבון את המפורט לעיל, הן לעניין סיכויי התביעה והן לעניין מאזן הנוחות.

אשר על כן, ניתן צו למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפעול לפינוי המבקשים מדירת המגורים הנמצאת בח'לת אלשרקה בשכונת בית חנינה בירושלים בחלקה 89 גוש 30609, קומה שישית (דירה 17) בצד צפוני מזרחי. בהתאם, יעוכבו הליכי הפינוי בתיק הוצל"פ מס' 03-16317-12-2. הצו יינתן בכפוף לתנאים הבאים:

1.      הפקדת ערבון על ידי המבקשים בסך 40,000 ש"ח במזומן, או ערבות בנקאית בסכום זה.

2.      המצאת שני ערבים בעלי הכנסה מוכחת שיחתמו על ערבות צד ג' לפיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות.

הערבויות תופקדנה עד ליום 30.5.13.

צו המניעה ייכנס לתוקף באופן מיידי ואולם אם לא תופקדנה הערבויות עד למועד הנ"ל, יבוטל הצו.

בשלב זה ובנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. הצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין הוצאותיהם בהליך זה בסיומו של ההליך כולו.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: